גז"ד לארבעה אחים בתקיפת שוטר למרות בקשה שלא להרשיעם

1.      כנגד הנאשמים הוגש כתב  אישום אשר ייחס להם עבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו ותקיפת שוטר על ידי שלושה או יותר. לנאשמים 1 ו-2 יוחסה בנוסף עבירה של איומים ולנאשם 2 יוחסה עבירה של העלבת עובד ציבור.  

2.      על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 5/1/07 בשעה 01:00 בכביש 99, הוצב מחסום משטרתי למטרת בדיקת כלי רכב ופעילות בטחון שוטף. ביצוע משימה זו הוטלה על רס"ר אשר אלקובי (להלן: "השוטר") ומתנדב צ'רלי בשארה (להלן: "המתנדב"). באותן נסיבות, השוטר עצר לבדיקה רכב מסוג פורד בצבע אפור הנהוג ע"י הנאשם מס' 1 (להלן: "רוני"). משנעצר הרכב הבחין השוטר בנאשם מס' 2 (להלן: "גבריאל או גבי") מסתיר דבר מה מעיניו של השוטר וזורק דבר מה מן החלון השמאלי האחורי של הרכב. לשוטר היה יסוד להניח שנמצאים ברכב סמים מסוכנים והודיע  לנהג רוני על עריכת חיפוש אחר הסמים המסוכנים ברכבו וכן לגבריאל על עריכת החיפוש על גופו אחר הסמים המסוכנים. השוטר ניגש לבצע חיפוש על גופו של גבי אך הלה אמר לו : "אתה לא תעשה עליי חיפוש, בן זונה" ובכך העליב את השוטר במילוי תפקידו. השוטר הודיע לגבריאל על עיכובו לתחנת המשטרה בגין עבירת העלבת עובד ציבור, אז איים עליו הנאשם מס' 2 בפגיעה שלא כדין בגופו ובחייו באמרו: "אני ארצח אותך, אני אזיין אותך", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו. בשל התנגדותו של גבריאל לציית להוראות עיכובו בביצוע עבירת איומים ניסו השוטר והמתנדב לעצרו. הנאשם תקף את השוטר בכך שהכהו באמצעות ידיו בפניו וכן שרט אותו בלחיו השמאלית ובמצחו. נאשמים מס' 1 ומס' 4 (להלן: "אמיר") השתתפו בתקיפת השוטר תוך עשיית מעשיים לביצוע תקיפתו בזה שהחלו דוחפים באמצעות ידיהם את השוטר והמתנדב בחלקי גופם השונים, וזאת בכוונה להפריע להם לעצור את גבי שתקיפות אלו מלווים באמרתם: "אתה לא תעצור אותי". באותו מעמד והנסיבות, איים רוני בפגיעה שלא כדין בגופו של השוטר בכוונה להפחידו באמרו : "אני אזיין אותך, אני לא אתן לך לעצור אותו" ותוך כדי איומים אלה תקף שלא כדין ולא בהסכמתו את השוטר בכך שלפת עם ידיו בגרונו של השוטר והחל חונק אותו, כשהשוטר אוחז בעצור גבריאל. באותו מעמד והנסיבות, אמיר תקף שלא כדין ושלא בהסכמתו את המתנדב בזה שבאמצעות ידיו חנק אותו, וזאת בכוונה להפריע למתנדב לסייע לשוטר לעצור את גבריאל.

במהלך ביצוע מעצרו של גבי השוטר והמתנדב הופלו על הכביש ע"י גבי, רוני ואמיר תוך כדי שהם משתתפים בתקיפתם של השוטרים בזה שחונקים אותם והולמים במכות אגרופיהם בחלקי גופם השונים כשכל התקיפה בחלקה נעשית ביחד ובחלקה נעשית מקצתה בידי אמיר, מקצתה בידי רוני ומקצתה בידי גבי במטרה לחלץ את העצור גבי ממעצרו. משהתרומם השוטר מנפילתו על רגליו, גבי תקף אותו פעם נוספת במכת אגרוף בפניו ואמר: "כך תאכל את זה" והחדיר לתוך הפה של השוטר את אצבעות ידו ובידו השנייה חנק את השוטר, וזאת בכוונה להפריע לעצרו. באותו מעמד והנסיבות, הגיע עם רכבו למקום נאשם מס' 3 (להלן: "איתן") והחל  תוקף את השוטר והמתנדב כשהוא דוחף אותם עם ידיו בחלקי גופם השונים ודורש לשחרר את גבי, משלא נעתר השוטר לדרישתו של איתן הלה שוב תקף אותו בזה שלפת עם ידיו בגרונו של השוטר וחנק אותו, וזאת בכוונה להפריע לשוטר לעצור את גבריאל. השוטר, באפיסת כוחותיו לחץ על כפתור מצוקה במכשיר הקשר ולעזרתו שוגרה ניידת נוספת (להלן: "הניידת") מתחנת משטרת קריית שמונה.

הנאשמים גבי, רוני, איתן ואמיר לא הרפו מלתקוף את השוטר והמתנדב ועד להגעתה של הניידת הם תקפו אותם בצוותא כשכל אחד מהם דוחף או הולם באגרופיהם את השוטרים בחלקי גופם השונים, וזאת בכוונה לסכל את מעצרו של גבריאל. עם הגעתה של הניידת למקום, נכבל גבי באזיקים ביד אחת כשהוא מתנגד לכבילתו בזה שהתפרע במקום והנאשמים איתן, רוני ואמיר שוב ושוב תוקפים את השוטר בכך שמחזיקים בידו, לופתים עם ידיהם בגרונו, חונקים אותו, וזאת בכוונה להפריע לו לכבול את גבי במטרה למנוע ממנו התנגדות למעצרו.

עקב תקיפה הנ"ל וכתוצאה ממנה, נגרמו לשוטר חבלות של ממש שריטות בפניו ובמצחו ומכאובים בחלקי גופו השונים. עקב כך הוא נזקק לטיפול רפואי בחדר מיון של ביה"ח "רבקה זיו, בצפת. עקב התקיפה הנ"ל וכתוצאה ממנה, נגרמו למתנדב חבלות של ממש: המטומה באזור רגליו וכתפיו והוא נזקק לטיפול רפואי בחדר המיון של ביה"ח "רבקה זיו" בצפת.

3.      בישיבה שהתקיימה ביום 3/6/07 הודיעו הצדדים להסדר לפיו יופקד חומר הראיות בתיק בידי בית המשפט, ובית המשפט יכריע על סמך חומר החקירה. ביום 26/11/07 קבע בית משפט זה בהחלטה מפורטת שעובדות כתב האישום הוכחו, ובהתאם להסכמת הצדדים, הפנה את הנאשמים לשירות המבחן על מנת שזה יחווה את דעתו לגבי אי הרשעת הנאשמים.

4.      כאשר עסקינן בנאשמים בוגרים, הכלל הוא הרשעה והיוצא מן הכלל הוא אי הרשעה וזאת כאשר קיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן אשר מצדיקות סטיה מן הכלל.  בבואו לדון בשאלת הרשעת נאשם נדרש בית המשפט לבחון את עינינו האינדיווידואלי של כל נאשם, האפשרות לשיקום הנאשם, נסיבותיו האישיות, מהות העבירה, הצורך בהרתעה ואף שיקולי קורבן העבירה.

לאור האמור קבעה הפסיקה מבחן בן שני תנאים להימנעות מהרשעה, אשר נדון בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3), 337 מפי כב' השופטת דורנר:

"הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים:

 ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

5.      להלן אתייחס לגבי כל נאשם באופן פרטני, תוך בדיקת מידת התקיימות התנאים שהתוותה הלכת כתב לגבי כל נאשם ונאשם.

הנאשם 1

6.      שירות המבחן עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם 1 בן 41, נשוי, אב לשני ילדים ועובד בתחום הרכבת מטבחים וריהוט ביתי. שירות המבחן מסר כי הנאשם 1 מתקשה להתמודד עם אשמתו בתקיפת השוטר אך יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם כי ההליכים המשפטיים חידדו עבורו את חומרת מעשיו.

7.      הנאשם 1 ציין בפני שירות  המבחן כי בשל עבודתו כנגר הוא מוזמן לבצע עבודות בשטחים ולשם כך, ביקש שלא להרשיעו על מנת שיוכל להיות רשאי להחזיק נשק.

8.      שירות המבחן התרשם לחיוב מנתוניו הנאשם 1 ומתפקודו הנורמטיבי והמליץ על אי הרשעת הנאשם 1 על מנת לא לפגוע בסיכויו הגיע למימוש עצמי ותעסוקתי.  עוד המליץ שירות המבחן על הסתפקות בהטלת צו של"צ בהיקף של 100 שעות. 

9.      עיינתי בגיליון ההרשעות הקודמות של נאשם 1, לחובת הנאשם 1 הרשעה בעבירה של הזנחת שמירה על כלי ירייה. 

10.  במקרה דנן, לא שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות סטייה מכלל ההרשעה. בנוסף, התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת כתב לעיל, לא מתקיימים בעניינו של הנאשם 1.

11.  אין התנאי הראשון שנקבע בהלכת כתב מתקיים בענייננו, שכן לא הוכח כי ההרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.  הנאשם טען כי לעתים הוא עובד בשטחים לשם כך, הוא זקוק לכלי נשק להגנה וכי ההרשעה תפגע ביכולתו לשאת נשק. ראשית, טענה זו נטענה בעלמא שכן הנאשם לא הציג שום מסמך אובייקטיבי לשם תמיכה בטענה זו כגון הזמנות או קבלות, מה גם שהוא  לא הוכיח כי עבודה זו בשטחים מהווה חלק הארי מעיסוקו. שנית, הנאשם לא טען כי הוא מחזיק עתה בכלי נשק והדבר אינו תמוהה על רקע העובדה כי לחובת הנאשם הרשעה קודמת בעבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה.

12.  בנוסף, סוג העבירות בהן מואשם הנאשם 1 אינו מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על הרשעה מבלי לפגוע בשיקולי הענישה האחרים. לנאשם 1 מיוחסות עבירות חמורות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, תקיפת שוטר על ידי שלושה ויותר וכן, עבירת איומים. כתב האישום מגולל מסכת עובדתית חמורה של אירוע קשה ומתמשך לו נפלו קורבנות שוטרים אשר מילאו את תפקידם, יתרה מזו , הנאשם 1 אף לא נטל אחריות מלאה על מעשיו בפני שירות המבחן. 

13.  .אשר על כן, הגעתי לכלל מסקנה, כי במקרה דנן, לא מתקיימות נסיבות חריגות ויוצאת דופן אשר מצדיקות את אי הרשעת הנאשם 1. לפיכך, הנני מרשיע את הנאשם 1 בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.

הנאשם 2